סיכום מספר 3 – טלתרפיה

להערכת מומחים, בתוך חמש שנים 50% מהטיפולים שיקבלו אנשים עם שתל שבלולי יהיו וירטואליים. זה יאפשר נגישות רבה יותר לשירותי השיקום, וכמו כן יאפשר לאנשי המקצוע שפועלים תחת עומס עצום, לספק את השירותים הללו ביעילות רבה יותר.
באיזה שירותים מדובר?

מיפויים :
ישנן חברות שתלים שיכולות לספק ערכה מיוחדת שמאפשרת למשתמש להתחבר מהמחשב בבית אל המחשב של האודיולוגי/ת, ולעבור מיפוי מהבית.
למי זה מיועד? לאנשים שגרים רחוק והמרחק יכול למנוע מהם להגיע למיפוי בצורה מסודרת, אנשים עם בעיות בריאות שמתקשים בניידות, אנשים עם קשיים כלכליים שלא יכולים להרשות לעצמם להיעדר ממקום עבודה כפי שנדרש לצורך תהליך השיקום לאחר ההשתלה, לילדים עם בעיות נוספות.
דוגמאות שהוצגו בכנס:
מרכז מרוחק בקונטיקט, שמושתלים רבים שלו נדרשים לנסוע כארבע שעות כדי להגיע אליו ורובם הם אנשים מבוגרים שעברו להתגורר באזור לאחר הפרישה ( מה שהופך את המסע לקשה יותר).
מרכז ש 70% מהמטופלים שלו מבוטחים ב Medicaid או במילים אחרות – נמצאים במצב סוציואקונומי כזה שמקשה עליהם להגיע פיזית למרכז ההשתלות לצורך שיקום.
ילדים עם אוטיזם, ילדים עם לקויות מורכבות, ילדים עם חרשות ועיוורון: רבים מהם מתקשים להגיע פיזית למרכז ההשתלות, מתקשים להמתין בחדר ההמתנה ולעיתים מתקשים לשתף פעולה במיפוי עצמו ונדרש ליווי של מורה מבית הספר. נעשה שיתוף פעולה בין המרכז המשתיל לבין בית הספר והילדים מופו במסגרת יום הלימודים ( בליווי ההורים כמובן) הפרויקט הזה הוגדר כמוצלח ויעיל מאד על ידי ההורים, המורים והאודיולוגים.
כאשר החברות בדקו את רמת המיפויים, נמצאו תוצאות טובות כלומר איכות המיפויים שנעשו באופן וירטואלי עמדו בסטנדרטים שקבעו חברות השתלים.

טיפול בילדים- שמיעה שפה ודיבור:
אמנם היישום הנפוץ של השימוש בטלתרפיה הוא לצורך מיפויים, אבל ישנם כבר מרכזים שעושים שימוש בטלתרפיה גם בעבודה שיקומית עם ילדים. מדובר ב Parent Coaching model כלומר הטיפול נעזר בהורים על מנת לעבוד על מיומנויות השמיעה והדיבור עם הילד. הקלינאי/ת עובד/ת עם הילד וההורה דרך המחשב. הוצגה עבודה שהשוותה שימוש באותה שיטת טיפול בעבודה עם ילדים מתחת לגיל שלוש וחצי שנים. הושוו תוצאות של טיפול בילדים שקיבלו 25 טיפולים וירטואליים לילדים שקיבלו 25 טיפולים רגילים ולא נמצאו הבדלים בתוצאות.

ומה לגבי אימוני שמיעה למבוגרים?
ובכן… בכנס הזה עוד לא כתבו ועוד לא דיווחו, אז אני מבטיחה לעשות את זה בכנס הבא! מרץ 2020, אורלנדו.

סיכום מספר 2: על חידושים טכנולוגיים
אז לפני שאגיע לקרם ( טלתרפיה, נו מה?) אני רוצה לספר לכם בפוסט הזה מה היה בכנס: מהם הנושאים הכי ״חמים״ עכשיו במחקר ובפיתוח של שתלים קןכלארים?
אתחיל מלתאר את הכנס: הכנס הוא הכנס השנתי של אגודת המושתלים האמריקאית
‏ American Cochlear Implant Alliance, ארגון שנהיה הבית שלי בשנים האחרונות ואספר עליו בהזדמנות אחרת. הכנסים שה – ACIA מארגן הם כנסים מעולים ויעידו על כך גם חברי הישראלים שעושים מאמץ ענק ואת כל הדרך הארוכה מישראל לארה"ב כדי להשתתף בהם. בכל פעם הכנס מתקיים במקום אחר בארה״ב ובחסות מרכז השתלות גדול שמוביל את הכנס מבחינה לוגיסטית ואקדמית. רוב המשתתפים בכנס הם אנשי מקצוע ובעיקר רופאים וקלינאי תקשורת, ויש גם הרבה אנשי מחקר, אנשי חברות השתלים, ומשתמשי שתל שבלולי. הכנס מונגש כולו באמצעות תמלול, וגם באמצעות שפת סימנים למי שצריך. תמיד, בכל כנס כזה, יש חלק מאד מכובד לחברות השתלים, שמציגות בכנסים את החידושים הטכנולוגיים שלהן ואת המחקרים שעוסקים בהם ועל זה אספר כעת. החלק הזה מאד מעניין כי הנוכחים נחשפים לטכנולוגיות חדישות, לפעמים לטכנולוגיות עתידיות שנמצאות בשלבים של ניסויים קליניים, וכן למחקרים המבוססים על מסד נתונים רחב שכולל נבדקים ממרכזי השתלה רבים ברחבי העולם.
בכל בוקר בשבע וחצי בדיוק ישנו מושב שמתנהל באחריות חברת שתלים אחרת ולאחריו בעצם מתחילה התוכנית של הכנס עצמו. אז אני השכמתי קום בכל בוקר, לא עשיתי הליכות על חוף הים וגם לא הלכתי לשיעור יוגה אלא נכנסתי לאולם ההרצאות הממוזג (הקפוא) והתחלתי לסכם…
תמיד מעניין ללמוד על השינויים והחידושים אבל בעיקר להבין מהן המגמות שמובילות את חברות השתלים. אז, הנה, בלי שמות (מטעמים מובנים),קבלו סיכום קצר:
נגישות לבדיקת MRI
החברות השונות פועלות כדי להפוך את ביצוע בדיקת ה- MRI לאנשים עם שתל שבלולי לקל ופשוט מתוך הבנה שבדיקת ה MRI נהייתה בדיקה נפוצה ושגרתית ( 113 מתוך 1000 אנשים בשנה בארה"ב יופנו לבדיקת MRI). הסיבה הנוספת למאמצים הנעשים כדי לשפר את הנגישות של אנשים מושתלים לבדיקות ה MRI היא שכתוצאה מהרחבת הקריטריונים להשתלה, מושתלים היום יותר אנשים עם בעיות נוספות שיזדקקו לבדיקות MRI בסבירות גבוהה . המטרות הן להפחית ולמעשה למנוע את הצורך בהוצאת המגנט לפני הבדיקה, למנוע כאב במהלך הבדיקה ( ולמנוע את הצורך שנוצר עקב כך בביצוע הרדמה/מתן חומרי טשטוש לנבדקים), למנוע את הצורך בחבישה מיוחדת, ולהתגבר על ההצללה של המגנט שעלולה להקשות על הפיענוח. החברות השונות הראו מחקרים שמראים כיצד הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לאנשים עם שתל שבלולי לעבור בדיקות MRI לפי הצורך וללא כל מגבלה שנובעת מהשתל.
שמירה על שרידי השמיעה:
המטרה היא לשמור על שרידי שמיעה כדי לאפשר שמיעה אלקטרו-אקוסטית (כלומר להשתמש במעבד דיבור שמעביר שמיעה חשמלית במשולב עם מכשיר שמיעה שנותן הגברה אקוסטית לאותה אוזן). מחקרים מראים שלמרות שקשה למושתלים להתרגל להשתמש במעבד שמספק שמיעה אלקטרו-אקוסטית, ההתמדה וההסתגלות משתלמות: שמיעה אקוסטית, במיוחד בתדירויות הנמוכות ( עד 500 הרץ ) יכולה להקל על מושתלים לשמוע בתנאי רעש. זוהי אפשרות שלא מתאימה לכל אחד והיא מותנית בקיום מספיק שרידי שמיעה מלפני הניתוח בתדירויות הנמוכות. על מנת לשמר שרידי שמיעה הוצגו פיתוחים שקשורים לאלקטרודה עצמה, לניטור החדרת האלקטרודה תוך כדי הניתוח, ולניטור השמיעה במהלך הניתוח עצמו.
קישוריות:
בנוסף לקישוריות בין שתי האוזניים ( שתל/מכשיר שמיעה) הוצגו פתרונות להזרמת שמע ישירה לשני השתלים, לשתל ולמכשיר השמיעה. פתרונות אלו כוללים אפליקציות חדשות ואביזרי עזר.
הרחבת הקריטריונים לשתל :
• השתלת מבוגרים וילדים עם לקות שמיעה חד צידית– תוצאות מעודדות ממבוגרים (שהושתלו עד לשש שנים לאחר התחרשותם) ומילדים . עם הדגשה על כך שילדים זקוקים לטיפול של קלינאי תקשורת מגיל צעיר -שמיעה, שפה ודיבור, ושיש להשתמש בשתל לפחות שמונה שעות ביום.
• הכללת ילדים ומבוגרים עם לקויות שמיעה פחות חמורות בקריטריונים לשתל.
אמינות:
מועמדים לשתל שואלים שתי שאלות מרכזיות – השאלה הראשונה היא – כמה טוב אני אשמע? והשאלה השניה היא- לאורך כמה זמן? בדיקה באתרי החברות מלמדת שכל חברה מדווחת על נתוני אמינות לפי קריטריונים שונים ולפי פרקי זמן שונים (1,2,5 שנים) ב 2005 החליטו באירופה על 7 עקרונות לפיהם תיקבע אמינות, ב 2010 נוספו חמישה עקרונות, וב 2017 ה FDA הוסיפו גם את נושא האמינות של המעבדים ולא רק של השתלים. מי שמעוניין לדעת יותר יכול להיכנס וללמוד עוד ב: http://my.aami.org/aamiresources/previewfiles/1706_CI86Preview.pdf
מכשירי הולכת עצם מושתלים
כלי עבודה לקלינאים ( ולהורים)
ניטור השימוש בשתל ובאביזרי עזר, אפשרות לדעת לכמה דיבור הילד חשוף ביום, אפשרות לבדוק את מצב חיי הסוללה ואת תקינות החלקים השונים של המעבד.

ומה קורה במחקר? הרבה ומגוון, ועל זה בפוסט אחר, וגם על טלתרפיה – העתיד שכבר נמצא מעבר לפינה.

סיכום מספר 1:
הרצאת מליאה יום חמישי ה 11.7.2019
על שמיעה, מוזיקה, קצב ותפיסת דיבור
אתחיל בנימה אישית ממש: שמיעה זה עולם ומלואו, ובשבילי זאת חידה שלנצח אנסה לפתור. מה היא שמיעה? ומהי לקות בשמיעה? הידעתם שאנשים עם שמיעה תקינה קולטים את הצלילים באופן שונה זה מזה? ד"ר נינה קראוס פתחה את ההרצאה שלה בשלוש דוגמאות לאופן שבו השיר Hard Day's Night. נקלט במוחם של שלושה אנשים עם שמיעה תקינה. אני שמעתי שלוש מנגינות שונות לגמרי אחת מהשניה, שהיו בעיני מעוותות, ולא דומות בכלל לאיך שאני שומעת את השיר הזה! כמו ש"חשדתי" השמיעה היא חוויה סובייקטיבית.
ההרצאה היתה הצצה לעולם תוכן ענק שעוסק במה שאנחנו יודעים על שמיעה בהקשר של יכולות מוזיקאליות והבנת דיבור. להלן סיכום חופשי, מדויק ככל הניתן ולא חף מפרשנות אישית על דבריה של נינה קראוס.
הצלילים שאנחנו קולטים מתורגמים על ידינו באופן חושי, רגשי וקוגניטיבי. התגובות הרגשיות העוצמתיות שלנו לצלילים שונים כמו אזעקה, בכי של תינוק, או קולות של אנשים שאנחנו אוהבים מלמדות בין היתר שמה שאנחנו יודעים על צליל מעצב את איך שאנחנו שומעים אותו.
חוויה מוכרת מאד לכל אדם כבד שמיעה , ובמיוחד למי שהתנסה באימוני שמיעה ,היא זאת:
א: האזנה למשפט לא מובן בעליל.
ב: הקלינאית "מגלה לו" מהו המשפט שזה עתה שמע, ( או מאפשרת לו להבין את המשפט עם קריאת שפתיים)
ג: הקלינאית משמיעה את המשפט שוב והפלא ופלא – המשפט נשמע ברור עד כדי כך שהאדם אומר לעצמו – איך לא הבנתי את זה בפעם הראשונה?
דוגמא אחרת שמיועדת לקוראים בעלי השמיעה התקינה היא זאת: כמה פעמים כדי להבין שיר בלועזית הייתם צריכים לקרוא את המילים של השיר? ורק אח"כ הבנתם את כל המילים בשיר תוך כדי האזנה?
או הדוגמא שניתנה בהרצאה – משפט מעובד ( או "מפולטר",שהזכיר לי את עבודת המאסטר שלי מלפני אי אלו שנים) שנשמע כמו המהום ולא היה מובן בעליל, לאחר שהשמיעה לנו את המשפט, ד"ר קראוס אמרה מהו המשפט והשמיעה אותו שוב, והמשפט ה"מהומהם" היה נשמע לפתע ברור להפליא.
ובכן, המוח מעצב את השמיעה שלנו ובעצם מעצב את המציאות כדי שבאמת נוכל לשמוע.
ומה לגבי מוזיקה? הידעתם שאפשר רק לחשוב על קטע מוזיקאלי, לדמיין אותו (לשיר או לזמזם "בלב") כדי שהמוח יחווה שמיעה מוזיקאלית? גם אנשים ששמעו בעבר והתחרשו יכולים לדמיין האזנה ליצירה מוזיקאלית ואותם חלקים במוח שהיו מעוררים בהאזנה למוזיקה בעבר, יפעלו.
מה אנחנו יודעים לגבי אנשים עם שמיעה תקינה?
התעסקות בעשיית מוזיקה – כלומר נגינה ממש ולא האזנה פאסיבית, משפרת את היכולת של המוח לעבד רמזים מוזיקאליים.
ויש גם השפעה של כישורים מוזיקאליים על הבנת דיבור:
נמצאו הבדלים מובהקים בין מוזיקאים ללא מוזיקאים ( עם שמיעה תקינה) ביכולות של זיכרון שמיעתי, ובשילוב של ידע שמיעתי וראייתי לצורך זיהוי דיבור (זאת אומרת – קריאת שפתיים) מוזיקאים עשו את זה יותר טוב!
שמיעה על רקע רעש היא אחת המטלות הקשות ביותר שהמוח שלנו נדרש לבצע. מסתבר, שכישורים מוזיקאליים אצל אנשים עם שמיעה תקינה מסייעים להם גם להבין דיבור על רקע רעש.
ילדים שמנגנים שנתיים לפחות, מבינים טוב יותר דיבור על רקע רעש בהשוואה לילדים לא מנגנים, ומסתדרים טוב יותר בהאזנה לדיבור בתנאי הדהוד.
קצב – ככל שאנשים עם שמיעה תקינה תופסים טוב יותר מקצבים, ככה הם מסתדרים טוב יותר ברעש.
מה לגבי אנשים כבדי שמיעה?
מוזיקאים עם ירידה קלה עד בינונית בשמיעה מסתדרים יותר טוב בשמיעה על רקע רעש מאשר לא מוזיקאים.
ומה הפוטנציאל של מוזיקה לתרום לאנשים עם שתל?
מוזיקה יכולה לגרום הנאה גם לאנשים מושתלים, היא יכולה להביא לשחרור דופמין, לתחושות של הרפיה ולעורר רגשות כמו שהיא מעוררת אצל אנשים עם שמיעה תקינה. מבחינה שיקומית – לעבודה על תפיסת מקצבים יש פוטנציאל לשפר תפיסת דיבור על רקע רעש. יש כבר תוצאות מחקר פרלימינריות ונחכה לתוצאות נוספות בהמשך. מי שרוצה לתרגל תפיסת מקצבים מוזמן להיכנס לאתר https://www.interactivemetronome.com/
.אז – זהו, על קצה המזלג, ואם עשיתי לכם חשק לדעת עוד, אתם מוזמנים להיכנס לאתר הבית של נינה קראוס ועמיתיה, למצוא שם מאמרים, הרצאות ואינסוף חומרים מרתקים , אני בהחלט אעשה זאת! https://brainvolts.northwestern.edu/about-us/